אובדן מזוודה, עיכוב בקבלתה או גרימת נזק למזוודה – מי אחראי על כך ועל מי מוטלת חובת הפיצוי?
לא מעטים הם המקרים בהם נוסעים שולחים את מזוודותיהם בשדה התעופה ומופתעים לגלות כי מזוודתם אבדה או מאחרת להגיע, ובמקרים נדירים אף נגרם לה נזק. המצב המתואר עשוי לגרום לנוסע לאי נוחות רבה ולאובדן ציוד יקר, כמו גם לאובדן ימי חופשה בהם נאלץ הנוסע לרכוש ציוד וביגוד חלופי. כל זאת, בנוסף לעוגמת הנפש הרבה שעלולה להיגרם כתוצאה מהסיטואציה הנ”ל.
אמנת מונטריאול וחוק התובלה האווירית מסדירים את האחריות והחבות המשפטית לעניין אובדן או נזקים שנגרמו למזוודות, וקובעים כי האחראי המוחלט למקרה של אובדן ו/או עיכוב ו/או נזק של כבודה הינו המוביל עצמו, בתנאים ובסייגים מסוימים שיפורטו להלן.
בנוסף, חשוב לציין כי במקרה שבו קיימת הוראה חוזית לפיה המוביל פטור מחבות ומאחריות בעניינים אלה, או הוראה חוזית הקובעת גבול אחריות אחר ממה שקובעים החוק והאמנה (כפי שיפורט בהמשך) – כל הוראה כזו תהא בטלה ומבוטלת, כך שידם של החוק והאמנה הללו היא על העליונה.
אובדן כבודה
הדין הבינלאומי קובע כי על המוביל (חברת התעופה) מוטלת אחריות מוחלטת כלפי הנוסע בגין אובדן של כבודה, וזאת ללא צורך להוכיח נזק כלשהו. המוביל יכול לקבל “פטור” מאחריות זו, אם יוכיח כי נקט בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק שנגרם, או לחלופין כי לא הייתה בידיו כל אפשרות למניעת הנזק.
סעיף 22(2) לאמנת מונטריאול קובע גבול לחבותו של המוביל האווירי במקרה של אובדן מזוודה, והוא סכום מקסימלי של כ-1,600 דולר (השווים לכ-6,000 ש”ח). סכום זה כולל את הנזק הממוני שנגרם לנוסע (אובדן המזוודה והציוד שבתוכה) ואת הנזק הלא ממוני (עוגמת נפש, אובדן זמן, אכזבה וכו’).
יודגש כי ניתן להגיש תביעה שעילתה אובדן מזוודה עד שבוע ימים מיום האובדן האמור.
עיכוב בקבלת מזוודה
על המוביל מוטלת האחריות גם כאשר קבלת המזוודה התעכבה מסיבות שאינן תלויות בנוסע עצמו. הפיצוי בגין עיכוב בקבלת מזוודה הוא מוגבל, ומחושב לפי משקל הכבודה (שהגיעה באיחור) כפול 17 זכויות משיכה מיוחדות (SDR).
על הנוסע שקבלת מזוודתו עוכבה לפנות בכתב באופן מיידי אל חברת התעופה ולציין את פרטי העיכוב ופרטי הכבודה, תוך דרישת פיצוי לפי אמנת ורשה (בדרך כלל ניתן למלא טופס של עיכוב כבודה בשדה התעופה מיד עם ההגעה). כל זאת, יש לעשות תוך 14 ימים מיום שהמזוודה התקבלה בפועל.
נזק למזוודה
מקום בו נגרם נזק לכבודה, על הנוסע להודיע זאת לחברת התעופה בכתב מיד עם גילוי הנזק, תוך שלושה ימים מיום הגילוי בדבר הנזק. הפיצוי בגין היזק לכבודה קבוע גם הוא באמנת ורשה – כמו הפיצוי בגין עיכוב בקבלתה – ונכללים גם בחוקי מדינת ישראל.
יצוין כי המוביל אחראי לנזק שנגרם לכבודה רק במקרה שבו “האירוע שגרם לנזק שנגרם התרחש בזמן ההובלה באוויר”, על-פי סעיף 18(1) לאמנת ורשה. עם זאת, בית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבע בעניין יבלינוביץ* כי על המוביל מוטל הנטל להוכיח את נסיבות האירוע של גרימת הנזק הנ”ל.
ראוי להדגיש כי בתביעות הללו שעילתם מקורה באמנה חלה תקופת התיישנות של שנתיים בלבד.