בית הדין הרבני
בתי הדין הדתיים ובכלל בית הדין הרבני הם חלק ממערכת המשפט בישראל, לבתי הדין הדתיים סמכות לדון בענייני המעמד האישי של אזרחי המדינה שהם: נישואין, גירושין, ירושה אפוטרופסות אימוץ וכד’. לכל דת יש בית הדין המוסמך לדון ולהכריע בהתאם לדיני הדת.
אצל בני הדת היהודית הסמכות לעסוק בנושאי המעמד האישי לרבות בנושא הגיור נתונה לבתי הדין הרבניים.
סמכות בית הדין הרבני ענייני נישואין וגירושין
סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953 קובע כי: “עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.”
מאחר ואין אפשרות חוקית להתחתן בישראל בנישואים אזרחיים, יהודים שנישאו כדת משה וישראל יכולים להתגרש אך ורק בבית הדין הרבני, ולבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לדון בנושא בגירושין.
מרוץ הסמכויות
לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני יש סמכות מקבילה לדון בנושאים הכרוכים בגירושים שהם: מזונות (מזונות אישה ומזונות קטינים), משמורת, הסדרי ראייה וכן בנושא חלוקת הרכוש.
לבני הזוג הבחירה באיזו ערכאה לפתוח את ההליך, כאשר הערכאה הראשונה אליה מוגשת התביעה היא זו שתקבל את הסמכות לדון בסכסוך. לעיתים לאחד מבני הזוג התחושה כי התוצאה בתיק תהיה תלויה בערכאה שתדון בסכסוך שכן בבית המשפט לענייני משפחה פוסק על פי הדין האזרחי ואילו בית הדין הרבני פוסק על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי. לכן לבני הזוג אינטרס למהר ולהגיש תביעה בערכאה העדיפה מבחינתם.
פתיחת הליך בבית הדין הרבני – רק בליווי עורך דין לגירושין
ניהול הליך בבית הדין הרבני אינו עניין של מה בכך, בניית אסטרטגיית גירושין וקבלת ייעוץ מעורך דין לענייני משפחה הם צעדים הכרחיים לכל מי ששוקל לפתוח בהליכי גירושין. משרדנו עוסק בתחום דיני המשפחה והגירושין, למשרדנו ניסיון עשיר בטיפול בתיקי גירושין מורכבים וכן בטיפול בכל הנושאים הכרוכים בגירושים.