השימוש בחוק טיבי - פיצוי על עיכוב בטיסה

חישובים מראים שנוסעים ביבשת אירופה לבד זכאים למיליארדים אירו בפיצויים  עקב איחורים ועיכובים בטיסות – אולם אין הם עומדים על דרישה זה. חברות התעופה הן חברות עסקיות, בסופו של דבר, ולכן מחפשות ומוצאות שיטות מכוונות להתחמקות מתשלום ובמקרים רבים הדבר מצליח, ולא לטובת הנוסע. גם כאשר מדובר על איחור של כמה שעות בטיסה רגיל מפריס לתל-אביב במטוס קטן בן 200 נוסעים, הרי שמדובר בהוצאת פיצויים משמעותית על סך 120 אלפי אירו.

לפיכך, אין מה להתפלא על כך שאין אפשרי לקבל פיצוי אוטומטי במקרה של איחור או עיכוב בטיסה, שהרי זוהי המציאות בה אנו חיים. ניתן להבין שעל הנוסעים להפגין יותר מעורבות בעניין זה. לאחר פעולה של נוסע מתוסכל, הוא עשוי לקבל את הפיצוי המגיע לו על-פי החוק, אולם במקרים רבים תציין חברת התעופה שאין להטיל את האשמה עליה, ותעשה כל שתוכל על-מנת להתנער מהפיצוי. הצרכן חייב, אם כך, להפגין נחישות, ובמקרה הצורך גם לפנות לבית המשפט, בתמיכת חוק טיבי על מתן פיצוי עקב עיכוב בטיסה.

אין זה סוד שחברות תעופה רבות עושות מה שניתן להורדת המוטיבציה של הצרכן בהגשת תלונה, אולם לשמחתנו, ישנו מספר הולך וגדל של צרכנים המגישים תביעה נגד חברת התעופה בבית המשפט.

למידע נוסף, ראו גם חוק טיבי