מהי חלוקת רכוש לא שוויונית ?
ברירת המחדל בפירוק השיתוף בין בני זוג שלא ערכו הסכם ממון היא חלוקת רכוש מחצה על מחצה, כך שכל אחד מבני הזוג זכאי למחצית משוויים של הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים.
במאמר זה אעסוק בסעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 המאפשר סטייה מהכלל של חלוקה שוויונית ומעניק לבית המשפט בהתקיים נסיבות מיוחדות סמכות לקבוע חלוקת רכוש לא שוויונית.
במסגרת המאמר אנסה לענות על השאלות מהו פירוק שיתוף? כיצד בית המשפט יכול להתנות על הסדר חלוקת הרכוש? אילו נסיבות מצדיקות חלוקת רכוש לא שיוויונית? מהו נטל ההוכחה הנדרש על מנת לשכנע את בית המשפט להפעיל חלוקת רכוש לא שוויונית.
ברירת המחדל בפירוק שיתוף
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע כי עם פקיעת הנישואין (בעת מוות או גירושין) חלוקת הרכוש תתבצע עפ"י הסכם ממון, במידה ולא נערך הסכם ממון יחול הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק.
הסדר איזון המשאבים מופיע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון אשר קובע כי בהעדר נסיבות מיוחדות חלוקת הרכוש תתבצע מחצה על מחצה, כלומר כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית משוויים של הנכסים שצברו בני הזוג במהלך שנות נישואיהם.
זאת למעט: נכסים שהיו לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, נכסים שקיבל אחד מבני הזוג במתנה, נכסים שקיבל אחד מבני הזוג בירושה, גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המל"ל (המוסד לביטוח לאומי), או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות.
כיצד בית המשפט יקבע חלוקת רכוש לא שוויונית ?
סעיף 8 לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני כאשר מתקימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לקבוע הסדר של חלוקת רכוש לא שיוויונית כמפורט להלן:
לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג
סעיף זה מקנה לבית המשפט את הסמכות להוציא נכסים מאיזון המשאבים, לדוגמה נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג טרם הנישואין והושבחו במהלך שנות הנישואין, מניות, נכסי נדלן, וכד'. גם אם לבן הזוג האחר לא הייתה תרומה בהשבחת הנכסים, לכאורה ההשבחה נוצרה במהלך תקופת החיים המשותפת ולכן מדובר ברכוש משותף, במקרים כגון אלו לבית המשפט הסמכות שלא לכלול נכסים אלו במסגרת איזון המשאבים.
לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג
סעיף זה מקנה לבית המשפט סמכות להתחשב בעת איזון המשאבים גם בנכסים עתידיים כמו נכסי קריירה, זכויות כספיות וסוציאליות שאינם קיימים כיום, אלא עתידים לבוא, מכוח פרי עמלם של בני הזוג בתקופת הנישואין. סעיף זה יופעל באופן זהיר ומושכל במקרים בהם חלוקה "שוויונית" לא תוביל לשוויון מהותי, אלא לחוסר איזון בין בני הזוג. למשל במקרה בו אחד מבני הזוג רכש השכלה, מומחיות, ניסיון ומוניטין על חשבון בן הזוג האחר שהקדיש את מרצו ואת זמנו לניהול משק הבית ולגידול הילדים ובכך מנע מעצמו פיתוח קריירה עצמאית שתאפשר לו לפרנס עצמו בכבוד גם לאחר הגירושין.
לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע
הרכוש המשותף הוא הרכוש שצברו בני הזוג מתחילת החיים המשותפים עד למועד הקרע. מועד הקרע הוא היום בו הפסיקו בני הזוג את השיתוף הרכושי, אירועים שיכולים להעיד על מועד הקרע הם: אירוע אלימות, עזיבת המגורים של אחד מבני הזוג או הגשת כתבי תביעה לחלוקת רכוש או לגירושין. לעיתים למועד הקרע יש השלכות הרות גורל על הזכויות הכספיות של הצדדים, במיוחד כאשר בתקופה מסוימת משתנים שווים של נכסים, כגון: נכסי נדלן, מניות, נכסים עסקיים וכד'. לעיתים על מנת להביא לשוויון חלוקתי בין בני הזוג על בית המשפט לקבוע כי שווי הנכס יהיה בהתאם לתאריך מוקדם יותר ולא בעת מועד הקרע.
לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע
במקרים רבים טוענים בני הזוג כי בן הזוג האחר הבריח רכוש במטרה להימנע מחלוקתו בשעת הגירושין, ישנן דרכים רבות להברחת רכוש, החל ממתנות נסתרות לקרובי משפחה וכלה בהברחת כספים לחשבונות בנק בחו"ל. כאשר בעת מועד איזון המשאבים חלק מהנכסים שאמורים להכלל באיזון אינם קיימים או שאין אפשרות לחלקם, לבית המשפט הסמכות לקבוע בעקיפים כי נכסים אלו יכללו במסגרת האיזון.
הנסיבות המצדיקות חלוקת רכוש לא שוויונית ?
אמנם לבית המשפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע לאופן איזון המשאבים, הוא יכול לפעול בגמישות תוך התחשבות בשיקולים של צדק והוגנות, יחד עם זאת השימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון צריך להעשות באופן זהיר ומושכל שכן הוא פוגע בוודאות המשפטית ובציפיות של הצדדים אשר סבורים כי הם זכאים לקבל מחצית הרכוש של הצד השני.
בית המשפט ישתמש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון ככלל כאשר "חלוקת שוויונית" עשויה להוביל לתוצאה לא הוגנת בכך שהיא תותיר צד אחד מוחלש בסיומו של הליך הגירושין.
למשל: במקרים בהם הייתה קיימת אלימות חמורה של בן זוג אחד כלפי משנהו, כאשר קיימות ראיות חותכות לכך שאחד מבני הזוג העלים או הבריח נכסים במהלך הנישואין, כאשר אחד מבני הזוג צבר נכסי מוניטין וקרירה במהלך שנות הנישואין על חשבון בן הזוג האחר שדאג למשק הבית ולגידול הילדים, כאשר אחד מבני הזוג הפסיד כספים משותפים כתוצאה מהימורים בזבוזים וכד'.
לא בנקל יורה בית המשפט על חלוקת רכוש לא שוויונית
איזון משאבים שלא על דרך השוויון ינקט במשורה ובמקרים חריגים, בן זוג המבקש מבית המשפט כי החלוקה הרכושית תהא לא שוויונית, נדרש להוכיח באמצעות ראיות כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה זו.
לכן לצורך שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון נדרש עורך דין לגירושין לנהוג ביצרתיות וביעילות, כן הוא עורך הדין נדרש להפגין בקיאות ומומחיות בתחומי הכלכלה והחשבונאות, זאת כמובן מעבר לנסיונו כעורך דין בתחום דיני המשפחה.
תביעת חלוקת רכוש לא שוויונית רק בליווי עורך דין לגירושין
משרד עורכי דין סולן עוסק בתחום דיני המשפחה, גירושין וירושה ומעניק סל מקיף ביותר של שירותים ללקוח.
למשרד נסיון רב בטיפול בתיקי רכוש מורכבים, בתיקים הכוללים חברות משפחתיות, סוגיות מסחריות, הברחות כספים ונכסים, חובות פיקטיבים, ריקון חשבונות בנק וכד'.
המומחיות של משרדנו באה לידי ביטוי בהשגת התוצאה המקסימלית ללקוח אותו אנו מייצגים תוך מתן דגש על שמירת זכויותיהם הכספיות של לקוחותינו ושימוש בכל הכלים העומדים לרשותנו לעשות זאת, לרבות שימוש בחוקרים ובמומחים כלכליים, סעדים זמניים צווי גילוי והמצאת מסמכים, צווי מניעה הטלת עיקולים על זכויות כספיות ו/או רכושיות , צו עיכוב יציאה מן הארץ ועוד.