תביעה ייצוגית נגד אוניברסיטת חיפה

בתביעה ייצוגית שהוגשה ע"י משרדנו נגד אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת תל אביב (ת"צ 52167-07-20: חרב ואח' נ' אוניברסיטת חיפה ואח') ובתביעה ייצוגית נוספת שהוגשה ע"י משרדנו נגד האוניברסיטה העברית ונגד אוניברסיטת בר אילן (ת"צ 63682-07-20: סרצוק ואח' נ' האוניברסיטה העברית בירושלים ואח') נטען כי האוניבריטסאות גובות מהסטודנטים דמי אבטחה ביתר.

נטען בכתבי התביעה כי "דמי אבטחה" הוא תשלום חובה, שאינו בעד הוראה אקדמית, אשר אוניברסיטאות גובות מסטודנטים הלומדים אצלן, נוסף על שכר הלימוד.

נטען כי לדמי האבטחה פונקציה ברורה, תשלום עבור שמירה ואבטחת המוסד האקדמי, לאבטחה אין כל קשר לפעילות האקדמית בקמפוס ודמי האבטחה אינם בגדר הפעילות הציבורית של הקניית השכלה גבוהה. 

נטען כי האוניברסיטאות כופות על הסטודנטים, באופן שרירותי ודרקוני, לשלם דמי אבטחה עבור שנה אקדמית מלאה, ללא קשר לכמות הסמסטרים אליהם נרשם הסטודנט בפועל במהלך אותה שנה אקדמית. 

כלומר, המבקשים וחברי הקבוצה למדו סמסטר אחד בלבד במהלך שנה אקדמית, אך נאלצו לשלם דמי אבטחה מלאים עבור אותה שנה אקדמית, הגם שהמבקשים וחברי הקבוצה כלל לא צרכו או השתמשו בשירותי האבטחה של האוניברסיטה בחלק היחסי של השנה האקדמית שבו לא למדו אצלה.

במסגרת כתב התביעה עתרנו לביטול הפרקטיקה הנ"ל, וכן לפיצוי סטודנטים ששילמו דמי אבטחה ביתר ב-7 השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור.