תביעה ייצוגית נגד חברת התעופה ריינאיר

בתביעה שהוגשה ע"י משרדנו (ת"צ 18746-01-19: סנדלמן ואח' נ' RYANAIR LIMITED) נטען כי ריינאיר חברת תעופה זרה אשר בסיסה באירלנד, מפרה את הוראות חוק שירותי תעופה.

חוק שירותי תעופה, החל על טיסות מתחומי מדינת ישראל או אליה,  קובע כי נוסע שטיסתו בוטלה (התעכבה ביותר מ-8 שעות)  או נוסע שחברת התעופה סירבה להטיסו (לרבות בשל אובר בוקינג) זכאי לקבל מחברת התעופה פיצוי כספי, כאשר סכום הפיצוי הוא בהתאם למרחק הטיסה.

בתביעה נטען כי ריינאיר אינה מכירה בתחולת הדין הישראלי החל עליה, ולכן לעולם לא עדכנה את נוסעיה בדבר זכויותיהם לפיצוי לפי חוק שירותי תעופה, על אף שהיא חייבת לעשות זאת.

כמו כן, נטען כי ריינאיר מעולם לא שילמה ללקוחותיה הטסים לישראל וממנה את הפיצוי המגיע להם לפי חוק שירותי תעופה, גם אם דרשו זאת במפורש ממנה.

בתביעה הובאו דוגמאות לכך שריינאיר מפצה את נוסעיה בגין ביטול טיסה או רישום יתר, אך ורק בהתאם להוראות הדירקטיבה האירופית.

הפיצוי הכספי לפי חוק שירותי תעופה, גבוה משמעותית מהפיצוי לפי הדירקטיבה האירופית.

מדובר בהפרש של מאות שקלים פר נוסע.

נוסע הזכאי לפי חוק שירותי תעופה לפיצוי כספי של 1,280 ₪ יקבל מריינאיר פיצוי של 250 יורו בלבד.

נוסע הזכאי לפי הדין הישראלי לפיצוי כספי של 2,080 ₪ יקבל מהמשיבה פיצוי של 400 יורו בלבד.

זאת ועוד, נטען בבקשה לאישור כי הליך גביית פיצוי הכספי לפי הדירקטיבה האירופית, ובכלל, עבור נוסע ישראלי הוא בגדר "משימה בלתי אפשרית".

גם כאשר נוסע ישראלי מנסה לגבות מריינאיר את הפיצוי הנמוך שאותו היא "מסכימה" לשלם.

הטופס האינטראקטיבי הייעודי באתר של ריינאיר אינו נגיש לנוסעים ישראלים במרשתת, היות וריינאיר אינה מבצעת העברות בנקאיות לחשבון בנק בישראל.

בית המשפט התבקש להורות לריינאיר לתקן את מחדליה ובתוך כך לשלם לנוסעיה הזכאים את מלא הפיצוי הכספי עפ"י חוק שירותי תעופה הישראלי.

לגבי נוסעים שלא קיבלו פיצוי כלל את הפיצוי במלואו ולגבי נוסעים אשר קיבלו מריינאיר פיצוי כספי לפי הדירקטיבה האירופית את ההפרש בין הפיצוי המגיע להם עפ"י חוק שירותי תעופה לבין הפיצוי הכספי שקיבלו בפועל.

כן התבקש בהמ"ש הנכבד להורות לריינאיר לפרסם באתר האינטרנט שלה, את הדרכים בהם יכולים חברי הקבוצה לדרוש ולקבל את הפיצוי המגיע להם מריינאיר על פי הדין הישראלי.