מהי תביעה ייצוגית ?
תביעה ייצוגית או בשמה הרשמי תובענה ייצוגית היא כלי משפטי, המאפשר לנפגע אחד או למספר נפגעים, להם עילת תביעה אישית נגד נתבע (תאגיד או רשות שלטונית), להגיש תביעה לבית המשפט בשמם ובשם כל קבוצת הנפגעים.
ההליך הייצוגי נבדל מהליכים משפטיים אחרים, מהבחינה הזאת שהתובע הייצוגי ועורכי דינו, מייצגים לא רק את התובע הייצוגי, אלא מייצגים גם את יתר חברי הקבוצה, אותם הם בד”כ לא מכירים וזאת כמובן מבלי שקיבלו מהם ייפוי כוח או הסמכה כלשהי לפעול בשמם, מסיבה זו ועל מנת למנוע ניגוד עניינים בין התובע הייצוגי ובאי כוחו לבין הקבוצה הייצוגית, הליך תביעה ייצוגית מתנהל תחת פיקוח ובקרה צמודים של בית המשפט.
המקרים המתאימים להתברר בהליך של תביעה ייצוגית, הם מקרים בהם לכל אחד מחברי הקבוצה הייצוגית נגרם נזק קטן באופן יחסי, נזק שאינו מצדיק ניהול הליך פרטני, אך הנזק המצטבר של כלל חברי הקבוצה הוא משמעותי.
מטרת ההליך הייצוגי, לאפשר לתובע בודד להטיב עם חברי הקבוצה, ולאכוף את זכויותיהם, במיוחד במקרים אשר לא ניתן היה לברר או לנהל בדרך אחרת. התובע הייצוגי יכול לבקש מבית המשפט להעניק לו וליתר חברי הקבוצה הייצוגית סעדים שונים, בין אם מדובר בפיצוי כספי או בצו עשה המורה לנתבע לשנות או לתקן מדינות הפוגעת בזכויות חברי הקבוצה הייצוגית.
תביעה ייצוגית - מההתחלה ועד הסוף
הליך תביעה ייצוגית נפתח בבקשה המוגשת לבית המשפט הנקראת “בקשה לאישור תובענה כייצוגית“. בית המשפט יכול לקבל את הבקשה, קרי לאפשר לתובע הייצוגי לנהל את התביעה הייצוגית, או לחלופין לדחות את הבקשה.
על מנת שבית המשפט יקבל את הבקשה, קרי יחליט לאשר לנהל את התביעה כתביעה ייצוגית, על הבקשה לאישור תובענה כייצוגית לעמוד במספר תנאי סף הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006, פירוט נרחב על התנאים לאישור תובענה כייצוגית בפרק הבא.
רק לאחר שבית המשפט אישר ניהול תביעה ייצוגית, מתחיל להתנהל ההליך לגופו, על התובע להוכיח את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, עד שניתן פסק דין בסוף ההליך. אם ההליך הסתיים בפסק-דין לטובת התובע הייצוגי, בית-המשפט פוסק גמול לתובע הייצוגי ושכר טרחה לעורכי דינו.
בפועל, מרבית התביעות הייצוגיות מסתיימות בהסדר פשרה או בהסתלקות, ניתן לסיים את ההליך בהסדר פשרה הן בתחילת ההליך, כלומר לאחר שהוגשה ה”בקשה לאישור תובענה כייצוגית” ואף בטרם החליט בית-המשפט לאפשר לנהל את התביעה כתביעה ייצוגית. והן בשלב שבו התביעה הייצוגית מתבררת לגופה (לאחר שבית המשפט קיבל את בקשת האישור).
בד”כ במסגרת הסכם פשרה בהליך תביעה ייצוגית, הנתבע ניאות להעניק הטבה לחברי הקבוצה הייצוגית (או לציבור כאשר לא ניתן לפצות באופן ישיר את חברי הקבוצה הייצוגית), גמול לתובע הייצוגי ושכר טרחה לעורכי דינו.
חשוב לציין שהסדר פשרה בתביעה ייצוגית חל לא רק על התובע הייצוגי אלא על כל חברי הקבוצה, כך שההסדר חוסם את הגישה של חברי הקבוצה לבתי משפט באותו עניין שהיה נתון במחלוקת במסגרת ההליך הייצוגי.
לכן, להבדיל מהליך משפטי רגיל, שבו הצדדים עצמם קובעים את תנאי ההסדר, ללא התערבות של בית המשפט, בהליך תביעה ייצוגית החוק מחייב את בית-המשפט לבחון האם מדובר בהסדר פשרה ראוי, הוגן וסביר המתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, כמו כן, על בית המשפט לבחון האם סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
מבחינה פרוצדורלית, לאחר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה, מתפרסמת הודעה בעיתונות, וניתנת לחברי הקבוצה הייצוגית אפשרות להתנגד להסכם או לצאת ממנו, כך שלא יחול עליהם. כמו כן, ניתנת ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות להגיש את עמדתו בנוגע להסכם. רק לאחר מכן מחליט בית המשפט האם לקבל את הסכם הפשרה או לדחות אותו.
במקרים רבים מסתיים הליך תביעה ייצוגית, כבר בשלביו המוקדמים לאור הסתלקות התובע הייצוגי מההליך. הסתלקות מתאימה למקרים שבהם התובע הייצוגי ובא כוחו, מעדיפים לסגת מניהול ההליך, לאור העובדה שאין טעם ממשי בניהול ההליך. הסתלקות, להבדיל מהסכם פשרה, איננה מונעת הגשת תביעה זהה נגד הנתבע באותה עילה בדיוק (אלא ע”י תובע אחר). לעיתים גם במסגרת הסתלקות יכולים התובע הייצוגי ובאי-כוח לקבל גמול ושכר טרחה, במקרים שבהם הגשת התביעה הביאה תועלת לחברי הקבוצה, אולם סכום הגמול ושכר הטרחה נמוכים באופן משמעותי בהשוואה להסכם פשרה.
מהם התנאים לאישור תביעה ייצוגית ?
להלן רשימת התנאים שאותם בית המשפט בוחן בהחלטתו האם לאשר תובענה ייצוגית.
התנאי ראשון – יש רשימה סגורה של מקרים שמתאימים להתברר בהליך ייצוגי, הם מפורטים בתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות.
התנאי שני – רק מי שיש לו עילה אישית נגד הנתבע/ת יכול להיות תובע ייצוגי, התביעה יכולה להיות מוגשת בשם אדם פרטי או תאגיד וכן במקרים המתאימים על ידי ארגון.
התנאי השלישי – התובענה צריכה לעורר שאלות עובדתיות מהותיות או שאלות משפטיות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, כלומר צריכה להיות הומוגניות בין חברי הקבוצה.
התנאי הרביעי – יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה לטובת הקבוצה, כלומר על התובע הייצוגי לשכנע את בית-המשפט במידת הסבירות הראויה שיש לו ולכלל חברי הקבוצה עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה.
התנאי החמישי – התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
התנאי השישי – קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת, כלומר התובע הייצוגי צריך לראות שיש לו אינטרס אמיתי בקידום התביעה, וכי הוא פועל בתום לב, לגבי עורך הדין הייצוגי, עליו להיות בקיא בתחום התובענות הייצוגיות ובעל ניסיון.
מה התועלת שצומחת לתובע הייצוגי מניהול ההליך ?
כמפורט לעיל, התובע הייצוגי לוקח על עצמו להגיש תביעה לא רק בשמו, אלא גם בשם יתר חברי הקבוצה שאותם הוא לא בהכרח מכיר. בתמורה לטרחה ולסיכון שהתובע הייצוגי לוקח על עצמו, הוא יכול לקבל בנוסף לפיצוי או להטבה שמקבלים יתר חברי הקבוצה, גם גמול מבית המשפט, בהתאם לתועלת שהוא השיג לחברי הקבוצה.
כאשר בית המשפט מכריע בתביעה ייצוגית, לטובת חברי הקבוצה שבשמה הוגשה התביעה, בין אם במסגרת מתן פסק דין המורה על מתן הסעדים המבוקשים בתביעה הייצוגית, או בדרך של אישור הסדר פשרה בין התובע הייצוגי לבין הצד שכנגד, לבית המשפט סמכות לפסוק גמול לתובע הייצוגי.בעת קביעת גובה הגמול בית המשפט אמור להתחשב בשלושת השיקולים הבאים:
ראשית, הטרחה שטרח התובע הייצוגי והסיכון שנטל על עצמו בעת הגשת התביעה ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי. שנית, התועלת שהביאה התביעה הייצוגית לחברי הקבוצה. שלישית, מידת החשיבות הציבורית של התביעה הייצוגית.
חשוב לציין שבהליך תביעה ייצוגית, להבדיל מהליכים משפטיים אחרים שבהם הלקוח נושא בשכר טרחת עורכי דינו, בהליך הייצוגי מי שמשלם את שכר טרחת עורך הדין הוא הצד שכנגד, וזאת בהתאם לשיקול דעת בית-המשפט בתום ההליך.
יש לכם רעיון לתביעה ייצוגית ?
ניזוקתם כתוצאה מהתנהלות לא חוקית של חברה ? יש עוד נפגעים כמוכם אבל לא כדאי לכל אחד מהנפגעים לנהל הליך עצמאי ? עורך דין רון סולן מזמין אתכם לפנות אליו על מנת לבחון עילה להגשת תובענה ייצוגית, ללא עלות וללא התחייבות מצדכם!