תביעה ייצוגית או בשמה הרשמי תובענה ייצוגית היא כלי משפטי, המאפשר לנפגע אחד או למספר נפגעים, להם עילת תביעה אישית נגד נתבע (תאגיד או רשות שלטונית), להגיש תביעה לבית המשפט בשמם ובשם כל קבוצת הנפגעים.

ההליך הייצוגי נבדל מהליכים משפטיים אחרים, מהבחינה הזאת שהתובע הייצוגי ועורכי דינו, מייצגים לא רק את התובע הייצוגי, אלא מייצגים גם את יתר חברי הקבוצה, אותם הם בד”כ לא מכירים וזאת כמובן מבלי שקיבלו מהם ייפוי כוח או הסמכה כלשהי לפעול בשמם. מסיבה זו ועל מנת למנוע ניגוד עניינים בין התובע הייצוגי ובאי כוחו לבין הקבוצה הייצוגית, הליך תביעה ייצוגית מתנהל תחת פיקוח ובקרה צמודים של בית המשפט.

המקרים המתאימים להתברר בהליך של תביעה ייצוגית, הם מקרים בהם לכל אחד מחברי הקבוצה הייצוגית נגרם נזק קטן באופן יחסי, נזק שאינו מצדיק ניהול הליך פרטני, אך הנזק המצטבר של כלל חברי הקבוצה הוא משמעותי.

מטרת ההליך הייצוגי, לאפשר לתובע בודד להטיב עם חברי הקבוצה, ולאכוף את זכויותיהם, במיוחד במקרים אשר לא ניתן היה לברר או לנהל בדרך אחרת. התובע הייצוגי יכול לבקש מבית המשפט להעניק לו וליתר חברי הקבוצה הייצוגית סעדים שונים, בין אם מדובר בפיצוי כספי או בצו עשה המורה לנתבע לשנות או לתקן מדינות הפוגעת בזכויות חברי הקבוצה הייצוגית.

הליך תביעה ייצוגית נפתח בבקשה המוגשת לבית המשפט הנקראת “בקשה לאישור תובענה כייצוגית“. בית המשפט יכול לקבל את הבקשה, קרי לאפשר לתובע הייצוגי לנהל את התביעה הייצוגית, או לחלופין לדחות את הבקשה. 

על מנת שבית המשפט יקבל את הבקשה, כלומר יחליט לאשר לנהל את התביעה כתביעה ייצוגית, על הבקשה לאישור תובענה כייצוגית לעמוד במספר תנאי סף הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006.

רק מי שיש לו עילה אישית נגד הנתבע/ת יכול להיות תובע ייצוגי, התביעה יכולה להיות מוגשת בשם אדם פרטי או תאגיד וכן במקרים המתאימים על ידי ארגון.

כאשר בית המשפט מכריע בתביעה ייצוגית, לטובת חברי הקבוצה שבשמה הוגשה התביעה, בין אם במסגרת קבלת התביעה או בדרך של אישור הסדר פשרה לבית המשפט סמכות לפסוק גמול לתובע הייצוגי. 

בעת קביעת גובה הגמול בית המשפט אמור להתחשב בשלושת השיקולים הבאים:

1) הטרחה שטרח התובע הייצוגי והסיכון שנטל על עצמו בעת הגשת התביעה ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי.
2) התועלת שהביאה התביעה הייצוגית לחברי הקבוצה. 
3)  מידת החשיבות הציבורית של התביעה הייצוגית.

את שכר הטרחה עורך הדין מקבל מהצד שכנגד, בהתאם לפסיקת בית המשפט בסיום ההליך.