מהי תביעת לשון הרע ?
במדינה דמוקרטית כחלק מחופש הביטוי המעוגן בחוק אדם רשאי להתבטא ולהגיד את דעותיו, מה שאינו יכול האדם לומר הוא דברים הפוגעים או עלולים לפגוע באדם אחר בצורה שתבזה ותשפיל את אותו אדם, אין לפגוע בשמו הטוב של אדם, בסיטואציות מעין אלו יש עבירה של לשון הרע. חוק איסור לשון הרע יוצר איזון בין שני אינטרסים נורא חשובים להתקיימות חברה תקינה, חופש הביטוי אל מול שמירה על השם הטוב של האחר, דינים אלה עורכים איזון בין אנונימיות וחופש הביטוי (שני ערכים בסיסיים באינטרנט בפרט) מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך.
מתי ניתן להגיש תביעת לשון הרע?
במצב בו אדם מרגיש שניזוק ע”י אדם אחר שפרסם בגנותו דברים ע”מ לפגוע בו רשאי הניזוק לפעול בשתי דרכים ביחד או לחוד לקבלת סעדים, תביעה בגין עוולה אזרחית או קובלנה פלילית.
התנאים להגשת תביעת לשון הרע
סעיף 1 לחוק, קובע שלשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם (יחיד או תאגיד) בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.
משמע שסעיף זה אינו דורש פגיעה בפועל, ומסתפק בכך שהפרסום היה עלול לבזות אדם, להשפילו או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג בעיני הבריות. כלומר, העוולה אינה עוולה תוצאתית, ולשם גיבושה לא נדרש התובע להוכיח כי אכן נגרמה פגיעה בשמו הטוב. יתרה מכך, העוולה אינה דורשת כי לאדם אכן היה שם טוב קודם לפרסום. מטרת החוק כפי שמשתמע היא להגן על זכותו של כל אדם כי הערכתו בעיני אחרים לא תיפגע. משום כך, אין משמעות לכוונת המפרסם או לצורה בה הבין הנפגע את המסר, והפסיקה בודקת האם היה בפרסום לשון הרע לפי ראות עיניו של האדם הסביר והממוצע.
סעיף 2 לחוק דן בשאלה – מה נחשב כפרסום? על התובע להוכיח כי הפרסום (כלומר, הבעת לשון הרע) הגיע לאדם נוסף זולת האדם הנפגע, ואם הפרסום עצמו היה בכתב (לדוגמא: באמצעות אימייל, פרסום כתבה בעיתון, פייסבוק, וכן הלאה), אזי יש להוכיח כי הפרסום עלול היה להגיע לאדם נוסף זולת הנפגע.
איזה פיצוי מקבלים בתביעות לשון הרע ?
סעיף 7 א’ לחוק, מסמיך את בתי המשפט לפסוק לתובעים בגין לשון הרע, פיצוי כספי על סך של עד 50,00 ₪, ללא הוכחת נזק. ביהמ”ש בודק האם היה בפרסום לשון הרע לפי ראות עיניו של האדם הסביר והממוצע בדגש ע”י בחינת שני המבחנים שמציב החוק בסעיפים 1 ו-.2
הגנות בתביעת לשון הרע
ההגנות העיקריות הן הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב. כך שיש פרסומים, שלמרות שהם עונים על הגדרת סעיף 1, הם מוגנים ומותרים כגון:
סעיף 14 לחוק מגדיר את הגנת אמת הפרסום – פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי מוגן. כלומר, דברי אמת שיש בהם עניין ציבורי עשויים להיות לשון הרע, אולם פרסומם יהיה מוגן (מותר). בפרסום לשון הרע יש להבחין בין טענת עובדה להבעת דעה. טענת עובדה, שהיא אמת ויש בה עניין ציבורי, תהא מוגנת בלי קשר למניעיו של המפרסם.
סעיף 15 לחוק ואילך, מגדיר פרסומים מוגנים. בעיקר פרסומים המתייחסים לדעות ומבוססים על תום לב. טענת עובדה, שלא הוכח לגביה שהיא אמת; או שלא הוכח העניין הציבורי שבה; וכן הבעת דעה, שאי אפשר לסווגה כאמת או כשקר – אלה עשויות להיות מוגנות אם פורסמו בתום לב, באחת הנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק.
במידה והוכיח הנתבע , כי פרסם את דבריו באחת הנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק, וכי דבריו לא חרגו מהסביר באותן נסיבות, מתקיימת חזקה שפעל בתום לב (סעיף 16(א) לחוק), אלא אם כן מוכיח התובע אחת משלוש החלופות, המפורטות בסעיף 16 (ב) לחוק:
(1) הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו;
(2) הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא;
(3) הוא נתכוון על ידי הפרסום לפגוע במידה גדולה משהייתה סבירה להגנת הערכים המוגנים על ידי סעיף 15″.
תום לבו של המפרסם (מקום שהוא נדרש) ייבחן על-פי סבירות הפרסום בנסיבות שנעשה, וזה עניין לשיקול דעתו של בית המשפט.
תביעת לשון הרע רק בליווי עורך דין
לא משנה אם אתם תובעים או נתבעים, ייצוג של עורך דין המתמחה בתחום לשון הרע הוא הכרחי על מנת להשיג את התוצאה המיטבית עבורכם. למשרד עורכי דין רון סולן היכולת לבחון את סיכויי ההצלחה שלכם בתביעה ככל שפורסם עליכם לשון הרע, כמו כן לנהל את ההליך המשפטי כך שתקבלו את הפיצוי המקסימאלי, לחלופין ככל שאתם הנתבעים בהליך, אנו נדאג לכך שהתביעה נגדכם תדחה או לכל הפחות לכך שהפיצוי שתשלמו יהיה נמוך ככל הניתן.